פיל אסיאני

Heading
שם מדעי
Elephas maximus
מחלקה
יונקים
מבנה חברתי
עדר
זמן פעילות
פעילים ביום ובלילה
פילים ישנים רק 2-4 שעות ביממה
מזון
צמחוני
סכנות
תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
איזור מחיה ותפוצה
אסיה
תמונת מצב
בסכנת הכחדה חמורה CR
בעולם
אינו ישראלי
בארץ
בתנך
המילה פיל אינה מוזכרת בתנ"ך אך שנהב הפיל (החומר ממנו עשויים חטיו) מוזכר: "אחת לשלוש שנים תבוא אוני תרשיש, נושאת זהב וכסף, שנהבים וקופים, ותוכיים." מלכים א' פרק י' כ"ב
משקל
2700
-
5400
קילו
תוחלת חיים בטבע
70
שנים
מעניין לדעת
  • זהו המין השני בגודלו (אחרי המין האפריקאי) החי על פני היבשה. הפילים האסיאניים נבדלים מהמין האפריקאי בכמה דברים: אוזניהם קטנות יותר, שיא גובהם הוא בכתפיים ולא בראש, ובקצה החדק שלהם "אצבע" אחת ולא שתיים כבפילים האפריקניים, אצל הפיל האסייני רק לזכרים יש חטים בולטים ואילו בפיל האפריקאי החטים מופיעים בשני הזוויגים.  
  • במשך אלפי שנים עבדו הפילים האסיאניים בשירות האדם. הם שימשו ככוח עבודה, בעיקר בתעשיית העץ. מסורת זאת עדיין נשמרת בכמה אזורים. בעבר נעשה בהם גם שימוש ככלי מלחמה אימתני, כבסיפורים אודות אלעזר שמצא את מותו בקרב הירואי מתחת לגופו של פיל שהרג. מאז הגבילו ואסרו כמה ממשלות בדרום מזרח אסיה את כריתת היערות בשטחן, ירד הצורך בפילים ככוח עבודה. רבים מהם נותרו "מחוסרי עבודה" ורובם הופנו לענף התיירות המתפתח.
  • כך הגיעו הפילים האסיאניים למצב הרחוק מלהיות טוב. בתי הגידול שלהם נפגעו בצורה דרסטית ושטחי המחייה שלהם צומצמו, כשהם נאלצים לחלוק אותם עם האדם. חלקם נמצאים באחזקה פרטית, שם הם משמשים ככוח עבודה ואחרי "פרישתם" הופכים להיות מעמסה על בעליהם. באסיה, אין אפשרות לשחרר את הפילים לטבע, מכיוון שכמות השטחים שאינם מיושבים באופן רציף קטנה במיוחד. הפילים נודדים מרחקים ניכרים בחיפוש אחר מזון, ועם התקדמותם משאירים נזק לא מבוטל לצמחיה הטבעית ולשטחים החקלאיים, דבר הגורר חיכוך לא רצוי עם התושבים המקומיים. כיום נותרו בטבע ובשבי כארבעים אלף פילים אסיאתיים המאוימים עקב הרס בתי הגידול הטבעיים שלהם.
  • בגני חיות היו פילים מאז ומעולם מוקד משיכה גדול אך בעבר לא תמיד השכילו גני החיות להחזיק את הפילים בעדרים ולא תמיד סופקו תעסוקה ראויה והעשרה סביבתית. כיום, נעשים מאמצים רבים על-מנת לפתור בעיות ממשק של פילים, בעזרת מחקר ושיתוף ידע מקצועי בין גני חיות. בעקבות לחץ של ארגוני גני חיות שופרו תנאי המחייה של הפילים והושם דגש על קבוצות חברתיות, העשרה ושטח מספקים.
  • שיטות עבודה עם פילים בגני חיות:

מגע ישיר – אין הפרדה בין המטפלים והפילים. לשיטה יתרונות גדולים לרווחת הפילים אבל בגלל הקרבה בין הפילים הגדולים למטפלים הסיכון למטפלים הוא גדול יחסית.

מגע מוגן – עבודת המטפלים מול הפילים היא תמיד דרך סורגים. כך המטפלים מוגנים יותר אבל העבודה עם הפילים מוגבלת יותר.  

ללא מגע – אין מגע בין המטפלים לפילים. השיטה מבטיחה בטחון מרבי למטפלים והיא זולה ליישום אבל פוגעת ברווחת הפילים. הטיפולים והבדיקות חייבים להתבצע בהרדמה, המסכנת את הפילים.

  • בגן החיות בירושלים בחרנו לעבוד עם הפילים בשיטה הקרויה "מגע ישיר" (free contact). שלוש הפילות בגן החיות הגיעו לירושלים מתאילנד –"תמר", "סוזן", ו"מיכאלה" מטופלות בעזרתם של מטפלים מקומיים מיוחדים שלמדו את שיטת הטיפול בפילים הנהוגה בתאילנד, יחד עם "מהוטים" מקצועיים שהובאו לשם כך מתאילנד.
  • עם "טדי" הפיל הזכר עובדים בשיטת "המגע המוגן" שכן עבודה עם פילים זכרים יכולה להיות, בתקופות מסוימות, בעייתית ומסובכת.
  • קבוצת הפילים מאומנת באופן שגרתי בשיטה המאפשרת שמירה על איכות חיים גבוהה ושמירה על בריאותם של בעלי חיים מיוחדים אלה. הפילים עוברים טיפול שגרתי בכפות רגליהם הרגישות וסיורים וטיולים ברחבי הגן כדי לשמור על כושרם הגופני. מדובר בבעל חיים אינטליגנטי במיוחד הזקוק לגירויים רבים כדי לא להשתעמם. שיטת אימון זו מאפשרת גם טיפול בנושא ההזרעה המלאכותית בפילות, שכן בדרך כלל קשה להחזיק פילים זכרים בשבי, בשיטה זו. בנוסף לכך, מאפשרת שיטת עבודה זו לקהל המבקרים לחוות חוויה ייחודית של מגע בלתי אמצעי עם פיל המטייל לו להנאתו ברחבי הגן.
  • "גבי" הפילון, בנה של "תמר" נולד לאחר הפריה מלאכותית בשנת 2005. תהליך ההפרייה היה מורכב ויקר, וגן החיות התנ"כי נעזר בצוות מומחים אירופאי. לאחר 4 נסיונות, נקלט הזרע שהוטס במיוחד מאנגליה ונתרם על ידי הפיל "אמת" מגן החיות באנגליה, ולאחר 22 חודשי היריון, נולד "גבי" במשקל של כ-100 ק"ג. "גבי" הועבר לגן החיות גאיזנטאפ בטורקיה בסוף שנת 2010.

צילום: צוריאל פנש