טמרין רעמתי זהוב

Heading
שם מדעי
Leontopithecus rosalia
מחלקה
יונקים
מבנה חברתי
קבוצה
קבוצות משפחתיות קטנות המונות בין 2 ל-11 פרטים. בכל קבוצה, גם בגדולות יותר, יש בדרך-כלל זוג מתרבה אחד בלבד אך כל הפרטים החיים בקבוצה מסייעים בגידול הצאצאים, כאשר לזכרים חלק חשוב בטיפול בגורים, בעיקר בנשיאתם בעת החיפוש אחר מזון.
זמן פעילות
פעיל יום
לפעמים ישנים גם בצהריים.
מזון
אוכל כל
בעיקר פירות וחרקים
סכנות

הרס בתי גידול וציד

תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
איזור מחיה ותפוצה
דרום אמריקה
היער האטלנטי בברזיל
תמונת מצב
EN
חסר מידע
DD
לא בסיכון
LC
בסיכון נמוך
NT
עתידו בסכנה
VU
בסכנת הכחדה
EN
בסכנת הכחדה חמורה
CR
נכחד מהטבע
EW
נכחד
EX
תמונת מצב
EN
בעולם
DD
בארץ
בתנך
משקל
0
-
1
קילו
תוחלת חיים בטבע
15
שנים
מעניין לדעת
  • בשנת 1980 נותרו בטבע פחות ממאה פרטים ממין זה. רק הגעתו של מין זה לכלל סכנת הכחדה ממשית עוררה את ארגוני שמירת הטבע ובאמצעות שיתוף פעולה בינלאומי הוחל, ברגע האחרון, בפרויקט להגנה על הטמרין-הרעמתי ועל בית גידולו, היער האטלנטי. חלק חשוב בפרויקט הוא הרבייה בשבי והשבת פרטים לטבע. לצורך כך זכו גני-חיות מסוימים ברחבי העולם לקבל את הטמרינים הנדירים (בהובלה של גן החיות הלאומי בוושינגטון די סי), בתקווה כי יתרבו ויסייעו בהגדלת אוכלוסיית המין הן בשבי והן בטבע בשנת 2015 נספרו בטבע כ-2600 טמרינים רעמתיים, שהוצלו מהכחדה בזכות הריבוי בגני החיות וההשבה לטבע. מספר זה אמור להבטיח את הישרדות המין, בהנחה שבית הגידול יישמר ויתאושש. כדי להשלים את הפעולה וההשבה לטבע החלה עבודת הסברה לאוכלוסייה המקומית, על מנת לעודד את השמירה על הטבע ואת הסיוע בשימור מין ייחודי זה.
  • לאחר  שגן החיות התנ"כי,  הוכיח כי הוא עומד בדרישות הגבוהות הנדרשות כדי לזכות בטמרינים, קיבל את הקופים המקסימים הללו והיום חיים בביתן החיות הקטנות שבגן החיות זוג טמרינים-רעמתיים זהובים למטרת רבייה וגיבוי של האוכלוסייה בטבע ובגני חיות אחרים בעולם
    ובשנת 2018 נולד גור בגרעין הרבייה שבגן החיות.
  • למרות גודלם הקטן של הטמרינים-הרעמתיים משתרעת הטריטוריה שלהם על שטח של מעל 400 דונם. עובדה זו מגבילה את יכולת ההתפשטות של האוכלוסייה שכן זו מפוזרת כיום בפיסות יער מצומצמות והמעבר מפיסת יער אחת לאחרת הוא קשה ביותר ולעיתים לא אפשרי עקב שטחי החקלאות הפתוחים או השטחים העירוניים המפרידים בין שרידי היער. 

צילום: הדר כהן