טווס

Heading
שם מדעי
Pavo cristatus
מחלקה
עופות
מבנה חברתי
קבוצה
זמן פעילות
פעיל יום
מזון
אוכל כל
ניזונים מגרגרים, פירות, חרקים, יונקים קטנים וזוחלים.
סכנות

הרס בתי גידול

תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
איזור מחיה ותפוצה
אסיה
מקור הטווס בהודו, כמין פולש נמצא בשטחים נרחבים בצפון ודרום אמריקה, אוסטרליה ודרום מזרח אסיה.
תמונת מצב
LC
חסר מידע
DD
לא בסיכון
LC
בסיכון נמוך
NT
עתידו בסכנה
VU
בסכנת הכחדה
EN
בסכנת הכחדה חמורה
CR
נכחד מהטבע
EW
נכחד
EX
תמונת מצב
LC
בעולם
DD
בארץ
בתנך
משקל
3
-
6
קילו
תוחלת חיים בטבע
18
שנים
מעניין לדעת
  • הטווס מוכר מאוד כעוף נוי ואף מופיע במיתולוגיות היוונית וההודית, בימי הביניים נחשב בשר הטווס למעדן מלכים. הכנסייה הקתולית אימצה את הטווס כסמל כיוון שהוא נחשב כאלמותי. הם גם הציפור הלאומית של הודו. מוכר בעיקר בשל זנבו הססגוני של הזכר. גדלו ויופיו של הזנב מהווים קריטריון בחירה של הנקבות בעונת החיזור. הטווס בונה את קינו על הקרקע אך מסוגל לשהות גם על עצים (בעיקר בלילות – בשינה). בתקופת החיזור הזכר פורס את נוצותיו לראווה ומרעיד אותם כך שהם יוצרים קול רשרוש מרשים. הטווסים חיים ביחסים פוליגמים כשלזכר עד 6 נקבות. מכיוון שכך, הזכר אינו עוזר בדגירה או בגידול האפרוחים. טווסים שימשו גם כחיות שמירה בגלל צווחתם החזקה המזהירה מפני אנשים מתקרבים. הטווס אמנם עוף קרקע אך בשעת הצורך יכול לעוף כדי להתחמק מטורפים או על מנת למצוא מקום גבוה ללינת הלילה שם הם מרגישים מוגנים יותר. בגן החיות מסתובבים הטווסים באופן חופשי.

צילום: הדר כהן