אריה אסיאני

Heading
שם מדעי
Panthera leo persica
מחלקה
יונקים
מבנה חברתי
להקה
זהו החתול היחידי שחי בלהקה.
זמן פעילות
פעיל לילה
האריות ישנים בממוצע בין 18-20 שעות ביממה.
מזון
טורף
אריות טורפים מגוון רחב של אוכלי עשב גדולים ובינוניים.
סכנות
  • ציד
  • הרס בתי גידול
  • תחרות עם בני האדם על שטח.
תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
איזור מחיה ותפוצה
אסיה
כיום האריה האסיאני חי בטבע רק בשמורת גיר בהודו
תמונת מצב
בסכנת הכחדה חמורה CR
בעולם
נכחד EX
בארץ
בתנך
"כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעיים או בדל אוזן...." (עמוס ג, יב)
משקל
110
-
190
קילו
תוחלת חיים בטבע
18
שנים
האריה האסייני קטן מהאריה האפריקני. לזכרים רעמה כהה המגיעה עד אזור החלציים (לאריות האפריקנים הרעמה נעצרת באזור החזה).
מעניין לדעת
  • גן החיות שלנו חיים כיום שלושה אריות – הזכר "זיו" (בן 4) הגיע מגן חיות בשבדיה, הנקבה "עיישה" (בת 13) הגיעה מגן החיות בפראג ו"יאשה" (בת שנתיים) שהגיעה מגן חיות בגרמניה.
  • מרבית האנשים רואים באריות חיות המסמלות את הסוואנות הגדולות של אפריקה, אולם, דעה זו נובעת משום שהאריות ניצודו עד להכחדה כמעט בכל מקום אחר. עד לפני כ-2000 שנים שגשגו האריות גם בדרום מערב אסיה, מתורכיה ועד מרכז הודו וסין, ואפילו באזור הבלקן באירופה. אלו האריות האסיינים. האריות האסיינים נפרדו מקרוביהם האפריקנים לפני כ-100,000 שנים. למרות תקופת ההפרדה הארוכה בין האוכלוסיות אין הן מוגדרות כשני מינים נפרדים אלא כשני תתי-מין בלבד: האריה האפריקני (Panthera leo leo) והאריה האסייני (Panthera leo persica).
  • עם גדילת האוכלוסייה האנושית באזורי תפוצתו של האריה האסייני החלו האריות להיעלם. הרס בית הגידול, התמעטות אוכלי הצמחים הגדולים (איילים, אנטילופות, תאואים וכד') שהיוו את עיקר טרפם של האריות וציד יתר על-ידי בני האדם היו הגורמים העיקריים להיעלמות האריות. לפני כ-2000 שנים נעלמו האריות מהבלקן ולפני כ-900 שנים (בתקופה הצלבנית) נעלמו האריות מארץ-ישראל. בשאר שטחי תפוצתם החזיקו האריות האסיינים מעמד עד לראשית המאה ה-19. בעקבות בצורת קשה בהודו בתחילת המאה החלו אריות תוקפים את תושבי המקום. התושבים הגיבו במסע ציד נרחב,  ועד ראשית המאה ה-20 נעלמו האריות גם מאזורים אלו. באיראן עוד נותרו פרטים בודדים עד אמצע המאה ה-20. בשנת 1910 נותרו בין 12 ל-100 פרטים ביער גיר שבמדינת גוג'ראט בצפון-מערב הודו. ברגע האחרון פרש עליהם שליט מקומי, נוואב מג'ונאגאד, את הגנתו ואסר את המשך ציד האריות, ובכך הציל את האריות האסיינים מהכחדה. כיום חיים בשמורה מוגנת באזור זה ובאזורי לווין כ-350 אריות, ועוד כ-85 מוחזקים בשביה ברחבי העולם.
  • גן החיות בלונדון הקים גרעין רבייה במטרה לשמר את האריות האסיינים. זמן רב המתין גן החיות התנ"כי בירושלים כדי לקחת חלק בגרעין רבייה זה, אשר גני חיות מעטים בעולם נוטלים בו חלק. גודל האוכלוסייה הקטן בראשית המאה ה-20 ממשיך לתת את אותותיו ולהשפיע על האוכלוסייה גם כיום. מחקרים גנטיים מצאו כי האריות האסיינים זהים זה לזה מבחינה גנטית, בדומה לתאומים זהים. מצב דומה מוכר גם אצל הברדלסים (צ'יטות). זהות גנטית שכזו הופכת את האוכלוסייה לפגיעה מאוד למחלות וזיהומים, שהרי אם פרט אחד רגיש לבעיה מסוימת (לדוגמא מחלה) הרי גם שאר הפרטים באוכלוסייה יהיו רגישים לאותה בעיה בדיוק. מסיבה זו נעשים כיום ניסיונות למצוא אתר נוסף להקמת שמורת אריות ולפצל את האוכלוסייה בכדי ש"לא כל הביצים יהיו בסל אחד". גודל האוכלוסייה הקטן והדמיון הגנטי גרמו גם לבעיה נוספת. מוטציות מזיקות הצטברו באוכלוסייה ובמקרה של אוכלוסיית האריות האסייתים מתבטאות מוטציות אלו באיכות נמוכה של תאי הזרע של הזכרים, דבר המקשה על הפריית הנקבות, וכן בתמותה גבוהה יחסית של הגורים. תופעות אלו מציבות אתגר בפני האנשים המעורבים במאמצי השימור של האריות, בטבע ובגני-חיות.

צילום: מנחם כהנא