טיגריס סומטרי

Heading
שם מדעי
Panthera tigris sumatrae
מחלקה
יונקים
מבנה חברתי
יחידאי
זמן פעילות
פעיל לילה
מזון
טורף
סכנות

הרס בתי גידול, ציד לפרוות ואיברים פנימיים, לעיתים ניצוד בגלל שהוא טורף בעלי חיים ממשק האדם.

תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
איזור מחיה ותפוצה
אירופה ואסיה
תמונת מצב
בסכנת הכחדה חמורה CR
בעולם
אינו ישראלי
בארץ
בתנך
אינו מוזכר בתנ"ך
משקל
80
-
140
קילו
תוחלת חיים בטבע
26
שנים
מעניין לדעת
  • בתחילת המאה העשרים חיו באסיה ובחלקים מאירופה כ-100,000 טיגריסים מתשעה תתי-מין שונים. כיום רק כ-5,000 טיגריסים חיים בטבע ושלושה תתי-מין נכחדו כליל.
  • הטיגריס מבאלי, הטיגריס הכספי והטיגריס מהאי יאווה נכחדו כליל במהלך המאה העשרים. במשך שנים ניצודו טיגריסים לשם הספורט. גודלם והקושי לאתרם בשטח הפכו את הצייד שלהם לאתגר מיוחד. בהודו שבין השנים 1875-1925 ניצודו 57000 טיגריסים, פי 10 ממספרם של הטיגריסים החיים כיום בעולם כולו. כיום כמעט ולא צדים טיגריסים לשם הספורט בלבד אך צייד לא חוקי עדיין מתקיים באזורים נרחבים, בעיקר כדי לספק את הצורך בחלקי גוף של טיגריסים בשוק הרפואות העממיות של שווקי מזרח אסיה, אך גם כדי לחסל טיגריסים שפוגעים בגידולים של צאן ובקר.
  • הטיגריסים צדים את טרפם לבד. יוצאות-הדופן הן נקבות עם גורים המצרפות את האחרונים למסעות הצייד שלהן עד היותם עצמאיים לחלוטין. הטיגריס צד מן המארב ואת הטרף הוא עשוי לאכול במשך כמה ימים, על פי גודלו של בעל-החיים שניצוד. טיגריס עשוי לאכול עד 18 ק"ג בשר בארוחה אחת ולאחר מכן לצום מספר ימים עד הצייד המוצלח הבא.
  • ההיריון נמשך כ-103 ימים ובסופו נולדים 2-3 גורים (בממוצע). הגורים נולדים עיוורים ובמשקל של כק"ג אחד. בתחילה הגורים תלויים בחלב אמם, לאחר מכן היא מניחה עבורם בשר אותו היא צדה ולבסוף הם מצטרפים אליה למסעות הצייד. בגיל שנה וחצי מתחילים הגורים לצוד בעצמם. הגורים נשארים בנחלת אמם כשנה וחצי עד שנתיים וחצי ( תלוי האם אמם המליטה שוב או לא..) ואז עוזבים בכדי לבסס נחלה לעצמם. נקבות נוטות להישאר קרוב יותר לנחלת אמם מזכרים.
  • הטיגריסים חיים ביערות סבוכים או אזורים בהם צומח עשב גבוה. רובם חיים באזורים חמים אך חלקם חיים באזורים קרים מאוד כגון סיביר. גודל הטריטוריה של כל טיגריס נקבע לפי זמינות המזון והוא נע בין 13 קמ"ר באזורים עם שפע מיוחד של מזון ועד 640 קמ"ר באזורים הדלילים של מזרח רוסיה. הטריטוריה של הנקבות קטנה לרוב משל הזכרים. טריטוריה של זכר חופפת בשטחי טריטוריה של כמה נקבות ולעיתים כמה זכרים יכולים לחלוק את אותם נתיבי תנועה אם כי לא באותו הזמן. גם הזכר וגם הנקבה מרססים בשתן ובנוזל המופק מבלוטת ריח ייעודית את גבולות הטריטוריה שלהם.
  • שריטות על גזעי עצים ועל האדמה מסמנים גם הם את גבולות הטריטוריה.

צילום: עדי פיליפסבורן