נשר מקראי

Heading
שם מדעי
Gyps fulvus
מחלקה
עופות
מבנה חברתי
משפחה
זמן פעילות
פעיל יום
מזון
אוכלי נבלות
סכנות
תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
This is some text inside of a div block.
איזור מחיה ותפוצה
אסיה ואירופה
מצב שימור
CR
חסר מידע
DD
לא בסיכון
LC
בסיכון נמוך
NT
עתידו בסכנה
VU
בסכנת הכחדה
EN
בסכנת הכחדה חמורה
CR
נכחד מהטבע
EW
נכחד
EX
תמונת מצב
CR
בעולם
This is some text inside of a div block.
בארץ
בתנך
“הנשר הגדול ארך האבר מלא הנוצה" יחזקאל י”ז, ג
משקל
7
-
11
קילו
תוחלת חיים בטבע
50
שנים
מעניין לדעת
  • הנשר המקראי (Gyps fulvus) הוא העוף הדורס הגדול בישראל ובעל תפקיד חשוב במארג המזון. בעבר היה הנשר נפוץ באזורים נרחבים ברחבי ישראל, אך היום הוא נמצא בסכנת הכחדה אזורית. מוטת כנפיו היא 280 ס"מ!
  • נשרים מוזכרים בתנ"ך פעמים רבות, בדרך כלל כסמל להדר וכוח.
  • מבנה גופו מותאם לאכילת נבלות: מקורו גדול, חזק וחד, ומסוגל לקרוע פתח בעור הפגר, ולנגוס ממנו נתחי בשר. צווארו ארוך וקרח מנוצות עובדה המאפשרת לו לחדור אל תוך הפגר, דרך הפתחים אותם הוא יצר בעור, מבלי להתלכלך יתר על המידה בדם ושאריות בשר. כיוון שהנשר אינו טורף טרף חי אין הוא נזקק לטפרים (ציפורניים) חדים ואמנם טפריו קצרים יחסית לדורסים אחרים וקהים (כלומר: לא חדים). השם נשר ניתן לו על שם נוצות הצוואר והראש שנשרו.
  • הכנפיים ארוכות ורחבות ומותאמות לדאייה למרחקים. מכיוון שמזונו של הנשר אינו מצוי בשפע, מסוגל הנשר לאכול כמויות גדולות מאוד בפעם אחת
  • הנשר הוא עוף חברתי. הוא דוגר ולן במושבות במצוקים גבוהים, שלטורפים קשה מאוד להגיע אליהם. מכיוון שעיקר תעופתו של הנשר מתבצעת בדאייה, זקוק הנשר לאוויר חם על מנת לעוף. בשעות הבוקר, כאשר האוויר עדיין קר, מבלה הנשר מספר שעות בטיפוח וסרוק נוצותיו כהכנה ליום הקרב ובא. לאחר התחממות האוויר, יוצאים הנשרים מהמצוקים עליהם הם ישנו במשך הלילה, ומתפזרים באזור על מנת לחפש מזון, במהלך חיפושיהם מסוגלים הנשרים להתרחק למרחק עשרות קילומטרים ממקום מושבם! (כמעט כמו לקום בירושלים ולחפש ארוחת בוקר בתל- אביב). את הפגרים מוצאים הנשרים בעיקר בזכות חוש הראייה המפותח שלהם, נשר בתעופה מסוגל לזהות פגר בשדה פתוח ממרחק של מספר קילומטרים. כשמבחין הנשר בפגר הוא צולל אליו במהירות עצומה, נשרים אחרים הצופים בהתנהגות חבריהם מבינים בשלב זה שנמצא מזון ועפים גם הם אל הפגר. נשרים המגיעים לפגר אוכלים על פי סדר קבוע: מבוגרים קודם וצעירים אחר כך, לעיתים קרובות מתפתחות מריבות על סדר האכילה בין נשרים שהם שווים בגיל ובכוח. לאחר האכילה מתנקים הנשרים משאריות המזון, לעיתים קרובות לאחר שאכלו כמויות גדולות של מזון, אין הנשרים מסוגלים לעוף ועליהם לחכות עד עיכול המזון בטרם יוכלו לשוב ולעופף. כשעה וחצי לפני שקיעת השמש והתקררות האוויר שבים הנשרים לאתר הלינה.
  • רוב העופות הדורסים נמצאים בסכנת הכחדה וכמה מינים אף נכחדו לגמרי. האיומים העיקריים על קיומם הם הרעלות, הרס בתי גידול, הפרעות בקינון, ציד, התחשמלות מקווי מתח גבוהה וגניבה של הביצים והגוזלים. כדי להתמודד עם המצב ולאשש את המין נוצר מיזם משותף לרשות שמורות הטבע, החברה להגנת הטבע וחברת חשמל. כיום ארגונים ומוסדות נוספים, כמו גני חיות, מרכזים וטרינריים וגופים אזרחיים וצבאיים נוספים הצטרפו למיזם. גן החיות התנ"כי תורם רבות לעשייה בנושא. בגן פועל המרכז הארצי להדגרה של העופות הדורסים שהוקם בשנת 1998. המרכז משרת מספר גדול של פרויקטים: הוא מתמקד בעיקר בפרויקט הנשר המקראי אך גם ביצים של מינים כמו הבז האדום, עיט ניצי, רחם, עיטם לבן זנב ועוזניית הנגב הודגרו בו לאורך השנים.
  • במהלך עונת הקינון נאספות ביצי נשרים מגני חיות ומרכזי רבייה וכן מאזורי קינון בטבע (כי סיכויי הבקיעה וקצב הריבוי בטבע קטנים מאוד) ומובאות אל מרכז ההדגרה. ההדגרה נעשית בתנאים מיטביים כדי להבטיח בקיעה מוצלחת. סיבה נוספת להצלחת הפרויקט היא שיתוף הפעולה ההדוק בין הארגונים השונים.
  • ברגע שהגוזלים בוקעים הם מועברים להורים מאמצים בצפריית העופות הדורסים. בהעדר מאמצים זמינים, הגוזלים יגודלו בהאכלת יד תוך שמירה על עבודה זהירה על מנת למנוע החתמה. לאחר מכן יועברו הגוזלים לכלובי אקלום של רשות שמורות הטבע ולאחר מכן ישוחררו אל הטבע.


    צילום: שי בן עמי