נשר מקראי

Heading
שם מדעי
Gyps fulvus
מחלקה
עופות
מבנה חברתי
זוגות
זמן פעילות
פעיל יום
מזון
אוכלי נבלות
סכנות
תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
איזור מחיה ותפוצה
אירופה ואסיה
תמונת מצב
בסכנת הכחדה חמורה CR
בעולם
בסכנת הכחדה חמורה CR
בארץ
בתנך
“הנשר הגדול ארך האבר מלא הנוצה" יחזקאל י”ז, 3
משקל
7
-
11
קילו
תוחלת חיים בטבע
50
שנים
מעניין לדעת
  • עם הכחדתם של עזניית הנגב והפרס הפך הנשר לעוף הדורס הגדול ביותר בארץ, מוטת כנפיו היא 280 ס"מ!
  • מבנה גופו מותאם לאכילת נבלות: מקורו גדול, חזק וחד, ומסוגל לקרוע פתח בעור הפגר, ולנגוס ממנו נתחי בשר. צווארו ארוך וקרח מנוצות עובדה המאפשרת לו לחדור אל תוך הפגר, דרך הפתחים אותם הוא יצר בעור, מבלי להתלכלך יתר על המידה בדם ושאריות בשר. כיוון שהנשר אינו טורף טרף חי אין הוא נזקק לטפרים (ציפורניים) חדים ואמנם טפריו קצרים יחסית לדורסים אחרים וקהים (כלומר: לא חדים). השם נשר ניתן לו על שם נוצות הצוואר והראש שנשרו.
  • הכנפיים ארוכות ורחבות ומותאמות לדאייה למרחקים. מכיוון שמזונו של הנשר אינו מצוי בשפע, מסוגל הנשר לאכול כמויות גדולות מאוד בפעם אחת
    הנשר הוא עוף חברתי. הוא דוגר ולן במושבות במצוקים גבוהים, שלטורפים קשה מאוד להגיע אליהם. מכיוון שעיקר תעופתו של הנשר מתבצעת בדאייה, זקוק הנשר לאוויר חם על מנת לעוף. בשעות הבוקר, כאשר האוויר עדיין קר, מבלה הנשר מספר שעות בטיפוח וסרוק נוצותיו כהכנה ליום הקרב ובא. לאחר התחממות האוויר, יוצאים הנשרים מהמצוקים עליהם הם ישנו במשך הלילה, ומתפזרים באזור על מנת לחפש מזון, במהלך חיפושיהם מסוגלים הנשרים להתרחק למרחק עשרות קילומטרים ממקום מושבם! (כמעט כמו לקום בירושלים ולחפש ארוחת בוקר בתל- אביב). את הפגרים מוצאים הנשרים בעיקר בזכות חוש הראייה המפותח שלהם, נשר בתעופה מסוגל לזהות פגר בשדה פתוח ממרחק של מספר קילומטרים. כשמבחין הנשר בפגר הוא צולל אליו במהירות עצומה, נשרים אחרים הצופים בהתנהגות חבריהם מבינים בשלב זה שנמצא מזון ועפים גם הם אל הפגר. נשרים המגיעים לפגר אוכלים על פי סדר קבוע: מבוגרים קודם וצעירים אחר כך, לעיתים קרובות מתפתחות מריבות על סדר האכילה בין נשרים שהם שווים בגיל ובכוח. לאחר האכילה מתנקים הנשרים משאריות המזון, לעיתים קרובות לאחר שאכלו כמויות גדולות של מזון, אין הנשרים מסוגלים לעוף ועליהם לחכות עד עיכול המזון בטרם יוכלו לשוב ולעופף. כשעה וחצי לפני שקיעת השמש והתקררות האוויר שבים הנשרים לאתר הלינה.


    צילום: שי בן עמי