קרנף רחב שפה

Heading
שם מדעי
Ceratotherium simum
מחלקה
יונקים
מבנה חברתי
עדר
המבנה החברתי מורכב מקבוצות של נקבות וצאצאיהן, זכרים יחידאיים וטריטוריאליים.
זמן פעילות
פעיל יום
מזון
צמחוני
אוכל עשב
סכנות
תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
איזור מחיה ותפוצה
אפריקה
תמונת מצב
בסיכון נמוך NT
בעולם
אינו ישראלי
בארץ
בתנך
אינו מוזכר בתנ"ך
משקל
1500
-
2300
קילו
תוחלת חיים בטבע
50
שנים
מעניין לדעת
  • בעולם חיים כיום חמישה מינים קרנפים, כולם נמצאים בסכנת הכחדה, כאשר מקרנף יאווה ומהקרנף הסומטרי נותרו עשרות בודדות של פרטים באזורים מבודדים בלבד. אין קרנפי יאווה בשבי ואילו מהקרנפים הסומטריים נותרו בשבי פחות מחמישה פרטים.
  • עיקר הפגיעה באוכלוסיית הקרנפים היא ציד וחיתוך קרניהם שבהם, יש שמאמינים, טמונות סגולות רפואיות. זוהי כמובן אמונה תפלה. הקרניים בנויות מחומר סיבי דחוס (הדומה לשיער), ואין להם ערך רפואי כלל. שימוש באבקת הקרן, לכן, מועיל בערך כמו לאכול ציפורניים!
  • גני החיות ובכללם גן החיות התנ"כי בירושלים פועלים לשימור מין זה במסגרת התכנית האירופית (EEP). מקצת מגני החיות באירופה מקיימים גם תכניות שימור והשבה לטבע באפריקה עצמה. גני החיות היום הם כמעט התקווה האחרונה של הקרנפים בעולם. ללא קיומם של גני חיות, מינים רבים היו נעלמים מן העולם. האוכלוסייה הנמצאת בגני החיות מהווה גיבוי, או בנק גנטי לאוכלוסייה בטבע, שעשויה להיעלם במהירות ומסייעת גם להעלאת המודעות של כולנו לחשיבות השמירה על הטבע וההגנה על בעלי החיים.
  • אצלנו בגן החיות התנ"כי, נמצאים שני זכרים, "כרמי" ו"שלום". "כרמי", הצעיר יותר, הוא דווקא בעל הקרן הארוכה יותר. הקרנף "שלום" (נולד בתקופת הסכמי השלום עם מצרים) ולמרות מעלליו הרבים לא הצליח להעמיד צאצאים בספארי ברמת-גן. כך הוא חובר ל"כרמי" בגן החיות התנ"כי, בחצר האפריקנית. באחזקת זכרים בלבד, אנו מאפשרים לגני חיות אחרים להחזיק קבוצות מתרבות (בדרך כלל יותר נקבות מזכרים) ולהרבות את הקרנפים. בנוסף, הזכרים שלנו משמשים כ"מאגר" של זכרים לחידוש המגוון הגנטי באוכלוסייה. למעשה, אחזקה מינים המצויים בסכנת הכחדה בתוכניות שימור וריבוי בשבי היא התפקיד החשוב ביותר של גני החיות המודרניים.
  • מקור שמו של קרנף רחב השפה הוא בשיבוש של שמו המקומי, WIJDE (רחב). השם מתאר את שפתו הרחבה שהיא התאמה לסוג המזון אותו הוא אוכל (בניגוד לקרנף השחור ששפתו צרה והוא אוכל עלים). תוחלת חיים של קרנפים בטבע - 45 שנה. קיימים שני סוגים של זכרים: דומיננטיים, שהם כאלה שתובעים זכות בלעדית על זיווג נקבות בתחום מחייתם וזכרים נחותים שנשלטים על ידי זכרים דומיננטיים בתחום נחלתם. זכרים דומיננטיים מסמנים את תחום נחלתם ( 1-2 קמ"ר) בעזרת הטלת צואה במקומות קבועים ופיזורה בעזרת רגליהם. השתן מרוסס על ידי זכרים טריטוריאליים במקביל לדחיפת צמחים על ידי הקרניים והרגליים. תחום המחייה של עדר הנקבות חופף לשטחי המחייה של עד 8 זכרים. לרוב מזדווגת הנקבה עם הזכר שבתחום מחייתו היא נמצאת בעת הייחום. הזכר מאתר את הייחום על פי ריכוזי הפרומונים בשתן ובצואה של הנקבות. טקס החיזור של הקרנפים מעניין: לאחר שהזכר איתר ייחום הוא מונע מהנקבה לעזוב את נחלתו על ידי הצבתו מולה והשמעת קולות דומים לקולות תחינה של גור רעב. בשיא הייחום מתקרב הזכר אל הנקבה תוך השמעת קולות "היק" לעיתים ממשיכה הנקבה לסרב לזכר אולם במקביל היא מרססת בשתן את סביבותיה לבסוף היא נעתרת לו. משך ההיריון של הנקבה כ- 490 יום, לאחר מכן נולד גור אחד במשקל ממוצע של 80 ק"ג.

צילום: צוריאל פנש