הקשר בין מעמד לאכילה-שימפנזים

כיצד משפיעה צורת ההגשה של המזון וסוג המזון המוגש על שימפנזים הממוקמים במקומות שונים בהיררכיה הקבוצתית- האם מיקום נמוך בהיררכיה גורם לאכילת מזון בכמות שאינה מספיקה, או מאוזנת.

גלעד אשרי, בוגר ישיבת חשמונאים, חקר את התנהגות השימפנזים - בהנחיית ד"ר אביטל פז וד"ר הדס שטייניץ. ZOO מתוך מחקרי בגרות

כדי לקבל תשובות קיימתי פגישה עם המטפלת הראשית של השימפנזים, בה קבלתי את המידע על הדרך בה משתמשים כיום בהאכלת השימפנזים. קבענו מספר התצפיות כדי לקבל את הנתונים שיאפשרו לאשר או לדחות את השערת המחקר. בנוסף קבלתי את הסימנים הבולטים של כל פרט בקבוצה, כדי שאוכל לזהותו. התצפיות התקיימו במהלך ארבעה חודשים, במהלכן בדקתי התנהגויות וקשרים בין הפרטים בקבוצה, כדי לקבוע את מקומו של כל פרט בהיררכיה. אספתי נתונים של כמות האוכל שכל פרט בקבוצה אסף, ומי היה הפרט הראשון שניגש לאוכל. בסיום איסוף הנתונים קיימתי פגישת סיכום עם המטפלת של השימפנזים כדי לקבל ממנה נתונים ולהשוות אותם לנתוני התצפיות שאני בצעתי. מצאתי כי הדרך בה מאכילים את השימפנזים, משפיעה על כמות המזון שכל פרט מקבל. הפרטים שממוקמים בתחתית ההיררכיה מקבלים כמות מזון פחותה בהרבה, יחסית לפרטים הממוקמים בראש ההיררכיה, כאשר המזון מוגש לכל הקבוצה יחד. ההיררכיה משפיעה גם על ההתנהגויות השונות של הפרטים במהלך ההאכלה. מהסיבות האלה מומלץ לשלב מספר צורות האכלה כדי שכל פרט יקבל את האוכל הנדרש

לו מצד אחד, ומצד שני לאפשר למבקרים בגן החיות לצפות בשימפנזים אוכלים, בלי לגרום למריבות בין הפרטים, על רקע מיקומם השונה בהיררכיה. הדרך בה בחר הצוות המטפל היא לשלב צורות האכלה שונות: האכלה פרטנית בתוך הכלובים, כאשר כל פרט מקבל בצורה מבוקרת את כל המרכיבים בדיאטה שהוא זקוק להם להתפתחות תקינה. בנוסף האכלה פומבית של כל הקבוצה יחד, על ידי זריקת האוכל למקומות שונים בתצוגה, בהתאם למיקומם המשתנה של הפרטים באותו זמן. בכל מקרה, נמנעים ממתן כל האוכל בקערת מזון מרכזית אחת. כך מקבל כל פרט את האוכל לו הוא זקוק, המבקרים זוכים לראות את השימפנזים אוכלים, בלי לעורר מריבות בין חברי הקבוצה על רקע מתן האוכל. דרך זו נראית כפתרון האופטימלי, וכדאי להמשיך בה.

צילום: ברק אמירה.