טווס
שם: טווס
שם מדעי: Pavo cristatus
משפחה: פסיוניים.
מצב בטבע בעולם: נפוץ.
מצב בטבע בארץ: -
בעל החיים בגן החיות: פרטים רבים מסתובבים חופשי ברחבי הגן.
בעל החיים בתנ"ך: -
אזור מחייה ותפוצה: מקור הטווס בהודו, כמין פולש נמצא בשטחים נרחבים בצפון ודרום אמריקה, אוסטרליה ודרום מזרח אסיה.
מבנה גוף: אורך הגוף 100-115 ס"מ ועם הזנב יכולים להגיע לאורך של 225 ס"מ.משקלם מגיע ל-4-6 ק"ג. הזכרים גדולים מעט מהנקבות. הזכר כחול עם נוצות זנב ירוקות ובדוגמת "עיניים" צבעונית, המשמשת כהרתעה לבעלי חיים העלולים לתקוף וכקישוט למשוך נקבות. הנקבות חומות ולבנות עם מעט ירוק באזור הצוואר. לשני המינים ציציות נוצות על הראש.
מזון: אוכלי כל. ניזונים מגרגרים, פירות, חרקים, יונקים קטנים וזוחלים.
מבנה חברתי: קבוצות קטנות.
פעילות: פעיל יום.
איומים בטבע: הרס בתי גידול.
מעניין לדעת:
הטווס מוכר מאוד כעוף נוי ואף מופיע במיתולוגיות היוונית וההודית, בימי הביניים נחשב בשר הטווס למעדן מלכים. הכנסייה הקתולית אימצה את הטווס כסמל כיוון שהוא נחשב כאלמותי.. הם גם הציפור הלאומית של הודו. מוכר בעיקר בשל זנבו הססגוני של הזכר. גדלו ויופיו של הזנב מהווים קריטריון בחירה של הנקבות בעונת החיזור. הטווס בונה את קינו על הקרקע אך מסוגל לשהות גם על עצים (בעיקר בלילות – בשינה). בתקופת החיזור הזכר פורס את נוצותיו לראווה ומרעיד אותם כך שהם יוצרים קול רשרוש מרשים. הטווסים חיים ביחסים פוליגמים כשלזכר עד 6 נקבות. מכיוון שכך, הזכר אינו עוזר בדגירה או בגידול האפרוחים. טווסים שימשו גם כחיות שמירה בגלל צווחתם החזקה המזהירה מפני אנשים מתקרבים. הטווס אמנם עוף קרקע אך בשעת הצורך יכול לעוף כדי להתחמק מטורפים או על מנת למצוא מקום גבוה ללינת הלילה שם הם מרגישים מוגנים יותר. בגן החיות מסתובבים הטווסים באופן חפשי.